היי אחי נעים מאוד אני גל, בן 24. הכל התחיל בגיל 19, הייתי נער מבולבל, אבוד והתחלתי תואר במדעי המחשב בגלל לחץ כבד מההורים… בסוף השנה השנייה של התואר? נחשפתי לכל עולם ההשקעות, ושם נפל לי האסימון שאני במסלול שנוגד את כל מה שאני מאמין בו ושואף אליו… הרי גם אם אני אסיים את התואר בהצלחה, אלך להייטק ואגיע למשכורות הגבוהות של 30 אלף כמתכנת (אחרי שצברתי ניסיון של שנים בתחום), ישאר לי רק באיזור ה17 אלף נטו שיספיקו לי אולי בתור רווק, אך לא בשביל להקים משפחה ולספק להם איכות חיים טובה… מעבר לכסף, הדבר שהכי ערער אותי? זו העובדה שאני הולך להשקיע חצי מהיום שלי בעבודה שאני לא אוהב למשך מי יודע כמה זמן?! אני בטוח שאני לא היחיד בתואר שעברה לו המחשבה הזאת בראש, אבל אחרי שכבר סיימת שני שליש מהתואר מה לא תסיים את השנה האחרונה שיהיה לך "משהו ביד"?

בתחילת השנה השלישית קיבלתי את אחת ההחלטות האמיצות בחיי… פאק*ינג פרשתי מהתואר! המשפחה הייתה מאוכזבת נורא, החברים? היו בטוחים שאני מטומטם שאני פורש בשנה האחרונה. אבל לי לא היה אכפת, הייתה לי מטרה מול העיניים, לצאת ממעגל העבדות ולהגיע למצב שאני חופשי וחי את החיים לפי התנאים שלי. התחלתי את דרכי בעולם היזמות, מסחר והשקעות לפני כ3 שנים. דילגתי בין הרבה תחומים, הפסדתי המון כסף בדרך ונכשלתי אין ספור פעמים, אבל כל מכשול בדרך היה הכרחי ונחוץ. לא מעט פעמים פעמים יצא לי להלחם עם עצמי מנטלית לא לוותר, והחלק האפילו יותר מאתגר היה שבכל מכשול שנתקלתי ובכל עסק או תחום שלא צלח לי,

המשפחה והחברים רק הורידו אותי ודחפו אותי לחזור לסיים את התואר כדי "להיות כמו כולם"… זה בילבל אותי נורא אבל בסוף הצלחתי לשים את כל הרעשים בצד, נפטרתי מהסביבה המעכבת שהייתה לי והתחלתי להכיר אנשים עם חזון דומה לשלי. כשהכרתי את עולם הקריפטו, לקחתי כמה קורסים והכשרות, אחרי ההפסדים והטעויות "של ההתחלה" התחלתי להבין את התחום לעומק וידעתי שזה התחום שישחרר אותי לחופשי. 
ומאז אני והקריפטו זה סיפור אהבה.